#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 1 ממזרת ונתינה לישראל, אלמנה לכה&quot;ג, מדיר את אשתו, האם חייב לפדותם ומדוע?	"ממזרת ונתינה לישראל - ודאי אינו חייב, שאין אני קורא בה ואותבינך לי לאינתו.<p dir=""rtl"">אלמנה לכה&quot;ג - אביי סבר כיון שכותב לה אהדרינך למדינתך חייב לפדותה, רבא אמר אינו חייב לפדותה, שלא אמר לה כן אלא אם מחמת שביה נאסרה עליו.</p><p dir=""rtl"">מדיר את אשתו בישראל - ר&quot;א אזיל בתר בתחילה ולכן פודה ונותן כתובה ור' יהושע אזיל בתר בסוף ונותן כתובה ואינו פודה. באשת כהן אליבא דר&quot;י מחלוקת אביי ורבא כנ&quot;ל. [אם הדירה אחר שנשבת אמר סומכוס מסתבר שלכו&quot;ע פודה, שלא יבא להערים.]</p>"	כתובות נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 2 נשבית ומת הבעל האם היורשים חייבים לפדותה וכיצד הלכה?	"אם לא הכיר בה הבעל - ודאי אין חייבים לפדותה שאין אני קורא בה ואותבינך לי לאינתו.<p dir=""rtl"">הכיר בה הבעל - תני חדא שהתחייב לפדותה והיורשים צריכים לפדות, תניא אחרת סוברת שלעולם אין צריכים לפדותה וכן אמר רב שר' חייא פסק להלכה.</p>"	כתובות נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 3 נשבית והיו מבקשים ממנו עד עשרה בדמיה עד עשרה בכתותבה האם חייב לפדותה (פעם ראשונה ושניה)?	לחכמים פעם ראשונה נותן אפ' עד עשרה בדמיה ועד עשרה בכתובתה, מכאן ואילך רצה נותן לא רצה אינו נותן, רשב&quot;ג אומר אפ' פעם ראשונה אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם מפני תיקון העולם וכן הקל שלא תקנו לפדותה ביותר בכדי כתובתה אפ' בפעם הראשונה.	כתובות נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב: 1 אלמנה הניזונת מן האחים האם חייבים ברפואתה?<p dir=""rtl"">[האם ראוי להציע להם לפוטרם מחיובם?]</p>"	"ת&quot;ק אומר רפואה הרי היא כמזונות, רשב&quot;ג אומר רפואה שיש לה קצבה מתרפאת מכתובתה, ושאין לה קצבה הרי היא כמזונות.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן בתחילה הציע לקרוביו לקצוב עם הרופא כדי שירד מכתובתה, דכתיב &quot;מבשרך אל תתעלם&quot; וחזר ואמר עשינו עצמנו כערכי הדיינים, ולאדם חשוב יש להמנע בכך אפ' במקום קרוביו. </p>"	כתובות נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: 2 מפני מה תקנו כתובת בנין דכרין?	"כיון שאדם מצווה לדאוג לבתו שתתחתן דכתיב &quot;וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים&quot; ואת זה יכול לעשות בבתו ע&quot;י שילבישה וכד' ויתן לה נדוניא עד עישור נכסיו, תקנו חכמים שאת הנדוניא ירשו בניה כדי שיקפוץ ויתן. וכיון שכן אף חלק הבעל (מנה מאתים) יורשים בניה, שאם הבעל לא יתן אף האב לא יתן, ואף במקום שהאב לא נתן, לא פלוג רבנן. <p dir=""rtl"">מכל מקום אם אין מותר דינר, לא תקנו רבנן לעקור לגמרי ירושה דאורייתא ואין בניה נוטלים כתובת בנין דכרין.</p>"	כתובות נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: 3 כתובת בנין דכרין האם דינה ככתובה או כירושה (בת, מטלטלין ולקוחות)?	"בת בין הבנים אינה מקבלת כנחלה שוויה רבנן, ואף בת בין הבנות לא מקבלת משום דלא פלוג.<p dir=""rtl"">אין גובים ממטלטלים (להלכה) דככתובה שויה רבנן, אבל אין מוציאין מהלקוחות דירתון תנן.</p>"	כתובות נב:		
